בלוקים לבניה כל הפרטים החשובים
בונים בית חדש? אין לכם מושג בבלוקים? בכתבה הזאת תמצאו את כל מה שרציתם לדעת על בלוקים! כולל מידע חשוב והמלצות לבניה בבלוקים.
תקנים רבותי תקנים – הקדמה חשובה לנושא הבלוקים:
לפני שמתחילים לדבר על סוגים של בלוקים חשוב לנו להבין שיש הבדלים משמעותיים בין בלוקים המשמשים אותנו לבניית קירות פנימיים בתוך הבית, לבין בלוקים המשמשים לבניית מעטפת הבית. בלוקים המשמשים לבניית מעטפת הבית, הם בלוקים שאמורים להיות מבודדים מבחינה תרמית.
כאשר בונים את המעטפת החיצונית של הבית בבלוקים, בניגוד לבניה בבטון (שיטה נוספת שבה יוצקים את כל הקירות החיצוניים של הבית בבטון ועושים לבית איזולציה פנימית, לרוב מגבס), חייבים לבנות על פי תקנים מחמירים של בידוד תרמי.
התקן שנקבע על פי חוק, נקרא ת"י 1045 וניתן להורידו באתר.
תקן זה, קובע את סוגי הבלוקים ואת מה שנדרש מהם מבחינת החוק. בגדול, ניתן לומר כי התקן מחלק את הארץ לארבעה אזורי אקלים (א-ד) וקובע מהי ההתנגדות התרמית הנדרשת לבניית קירות חוץ בכל אזור ואזור.
איך ארצנו הקטנטונת מחולקת, מבחינה אקלימית?
אזור א- רצועת החוף:
האזורים היחסית נעימים למדי, מכיוון שהם קרובים יחסית לים (לא מתייחסים כאן ללחות).
אזור ב- אזור הררי מתון:
כולל את יישובי מישור החוף והשפלה, הנגב (ללא הר הנגב) ועמקי הצפון: בגדול כל היישובים הנמצאים בטווח גובה של 0-300 מטר מעל פני הים בהרי הגליל, המרכז והדרום.
אזור ג- אזור ההר:
כל הישובים הממוקמים 600 מטר ומעלה מעל פני הים. (מכיל את מרבית ההרים הגבוהים ואזורים סביב ירושלים רבתי).
אזור ד- נמוך מפני הים:
כל הישובים שבקו הערבה ובקעת הירדן, שהם נמוכים מאד ושוררים בהם תנאי מזג אויר קיצוניים ובעיקר טמפרטורות גבוהות מאד בקיץ.
למי שמתעניין בבניה ירוקה, חשוב לציין כי התקן ת"י 5281, הוא תקן ירוק שאף מחמיר יותר מתקן 1045.
מה זה התנגדות תרמית?
כדי לדבר על התנגדות תרמית של חומר צריך להסביר כמה עקרונות בסיסיים בתרמו-דינמיקה (לא להיבהל, אני אסביר בעברית). המושג הראשון הוא מוליכות תרמית – כמה חומר מסוים מאפשר להעביר דרכו חום או קור. במקרה של מתכות למשל ישנה מוליכות תרמית גבוהה (לכן לא ניתן לגעת בסיר ממתכת כשמבשלים). לעומת זאת המוליכות התרמית של אוויר היא מאד נמוכה. מכאן אפשר להבין שככל שלחומר יש מוליכות תרמית נמוכה, כך הוא יותר מבודד. אויר אינו מעביר טוב של חום ולכן כל חומר שכולא בתוכו אוויר, יכול להיות מבודד מצוין (תראו בטבע נוצות או פרווה שכולאות בתוכן אוויר ולכן מבודדות את החיה הנושאת אותן). המושג השני הוא מסה תרמית – מה גודלה של המסה שיכולה לאגור חום או קור ולשחרר אותם לאט.
התנגדות תרמית אם כך היא שילוב של היכולת של חומר להתנגד למעבר חום או קור דרכו, והיא כמובן מושפעת מהמסה התרמית של אותו החומר. ככל שהחומר יהיה מוליך גרוע יותר (מבחינה תרמית), כך ההתנגדות התרמית שלו תעלה. ככל שתהיה יותר מסה מאותו החומר, כך תהיה נוחות תרמית טובה יותר בחלל המוקף על ידי החומר.
מבולבלים? אסביר ואתן דוגמה:
במדבר הסהרה שבו שוררים תנאים קיצוניים של מזג אוויר, ישנה בניה ללא מזגנים כלל! הקירות שאמנם עשויים מחמר שכמעט ואינו מבודד הם עבים מאד (לעיתים מגיעים גם לעובי של מטר). לכן בקירות כל כך עבים ניתן לומר שיש מסה תרמית גדולה, שמגדילה את ההתנגדות התרמית של הקיר למעבר של חום, דרך הקירות. החום עובר לאט במשך היום כשחם מאד ולכן הבתים כמעט ואינם מתחממים מהר. אבל במשך הלילה, כאשר ישנה צניחה של טמפרטורות (כי זה מדבר), החום יעשה את הדרך ההפוכה גם כן באיטיות. לכן נוצר מצב שבתוך החלל כמעט ולא יחושו בהבדלי הטמפרטורות והטמפרטורה תישאר נעימה למדי גם ביום וגם בלילה (לזה קוראים "נוחות תרמית").
איך כל זה קשור לבלוקים?
בטבלה הבאה ניתן לראות מהי ההתנגדות התרמית המינימלית הנדרשת בבניית אלמנטים שונים בבית, ובהם בניית קירות חוץ, על פי האזור שאנו נמצאים בו בארץ.
לדוגמא אם אנחנו בונים באזור ירושלים, אנחנו שייכים לאזור ג', שם עלינו לבחור בלוקים בעלי התנגדות תרמית מינימלית של 0.8. אם לא שמנו לב וקנינו בלוקים לקירות חוץ בעלי התנגדות תרמית נמוכה יותר, הבידוד של הבית לא יהיה מספק לאזור ירושלים.
לכל חברה שמייצרת בלוקים, יש מפרט עבור כל בלוק ובלוק שמכיל בתוכו את הנתונים החשובים על ההתנגדות התרמית של הבלוק. לכן חשוב מאד לוודא שהבלוקים שנבחרו לבניית קירות המעטפת החיצונית בבית שלכם, מתאימים מבחינת ההתנגדות התרמית. רוב הקבלנים מודעים לנושא ויודעים איזה בלוק מתאים לבניה באזור שלכם. אני אומרת שתמיד כדאי שתהיו מודעים לנושא, תשאלו את הקבלן ותבדקו שלא נעשתה טעות.
נקודה נוספת שחשוב להבין היא שכן כדאי להשקיע ולבנות בבלוקים הכי מבודדים שניתן. אמנם זה יעלה יותר בבניה עצמה (תוספת של כמה אלפי שקלים), אך הדבר ישתלם לכם ויעלה את הבידוד של הבית. ככל שהבית יותר מבודד, כך ההוצאות על חימום וקירור של הבית ירדו משמעותית!
כמו כן ככל שהבידוד בבית יהיה טוב יותר, כך ימנעו מקרים של עיבוי (כאשר בחוץ קר ובפנים חם, האוויר בפנים עובר עיבוי כמו בבקבוק זכוכית קר של קולה בקיץ), מכיוון שבידוד טוב כמעט "מבטל" את ההשפעה של הבדלי הטמפרטורות בין פנים לחוץ. השקעה כזו תסייע לכם למנוע עובש ורטיבות הנגרמים כתוצאה מעיבוי.
קירות חוץ שייכים לאלמנטים בבית שבונים רק פעם אחת ולא ניתן להחליפם (בניגוד לקרמיקות, פרטי נגרות ואף ריצוף), לכן כן חשוב להשקיע באיכות ולא להתפשר!
ובאותו הקשר, בוא נדבר קצת על חורים:
לחלק מהבלוקים תשמעו את האמירות "בלוק ארבעה חורים" או "בלוק שמונה חורים". צריך להבין שככל שבבלוק יש יותר חורים, כך נכלא בתוכו יותר אוויר ולכן הוא מבודד טוב יותר.
גם לצורת החורים בבלוק עצמו ישנה חשיבות, ישנם בלוקים בהם החורים עצמם הם רחבים ונפרשים טוב יותר על פני הבלוק. הם למעשה "משבשים" את רצף החומר שממנו עשוי הבלוק וגורמים לחום לעבור דרך יותר ארוכה מבלוקים פשוטים של 4 או 8 חורים.
בבלוק הפשוט של שלושה חורים, החום העובר בחומר עובר בקו ישר וקצר
בבלוק פומיס בעל חורים פרושים, החום יעבור דרך מפותלת וארוכה יותר
עכשיו סוף סוף הגענו לבלוקים! אילו סוגים יש?
בגדול ניתן לומר שישנם כשלושה סוגים שונים של בלוקים:
בלוק שחור/בטון.
בלוק פומיס (רביד או שווה ערך).
בלוק איטונג
הפשוט ביותר – בלוק שחור:
בלוק שחור עשוי מתערובת של בטון חצץ וחול אותה יוצקים לתוך תבניות, שם היא עוברת מיצוק ואשפרה (מרטיבים אותה על מנת שתתגבש ללא שקיעת אגרגטים וחלקיקים, ממש כמו ביציקות בבניה). מדובר בבלוקים כבדים יחסית (אין בהם הרבה אוויר), לכן קבלנים פחות מעדיפים להשתמש בהם (אינם נוחים להרמה לפועלים). כמו כן זהו הבלוק בעל ההתנגדות התרמית הנמוכה ביותר (כמובן תלוי במספר החורים שיש לו) והוא לרוב יתאים לאזור א- שהכי נוח מבחינה אקלימית. השימוש בו מחייב תוספת של חיפוי חיצוני (כמו אבן ירושלמית) או תוספת של טיח תרמי, להשלמת הבידוד הנמוך שלו.
זהו גם הבלוק הכי זול שיש, בעל בידוד אקוסטי טוב יחסית. לרוב משתמשים בו למחיצות פנים, בפרויקטים ציבוריים או בבניה של גדרות פיתוח (שם לרוב אין חשיבות לבידוד תרמי). יתרונותיו הם מחירו הנמוך, העובדה שהוא בעל חוזק בעומסים ולכן הוא יכול לשמש גם בקירות נושאים (בעלי תפקיד קונסטרוקטיבי), וקל יחסית לטייח עליו (עשוי מחומרים הדומים לבסיס של רוב הטייחים).
בניית גדר פיתוח (מאחור) בבלוק שחור
בלוק פומיס:
בלוק פומיס עשוי למעשה מאבן הנקראת, איך לא: פומיס. פומיס היא אבן שנחצבת ביוון (קיימת גם בעוד מדינות, אך בארץ מביאים אותה מיוון) ונוצרת כתוצאה מהתפרצות געשית ומכילה בתוכה בועיות קטנטנות של חללים הכולאים אוויר. אבן הפומיס היא אבן אפורה הדומה בתכונותיה לאבני הטוף מרמת הגולן (ואכן בעבר היו ניסיונות ליצור בלוקים שעשויים רק מטוף, אך הניסיונות לא צלחו כי מסתבר שאבני הטוף ברמת הגולן הן תוצר של מספר התפרצויות געשיות שיוצרות אבנים בעלי אחוז וגדלי חורים שונים שאינם אחידים ולכן זה לא מתאים ליצירת בלוקים בעלי בידוד אחיד). בתהליך הייצור של בלוק פומיס גורסים את האבנים ומערבבים אותן עם מעט אבני טוף, צמנט ומים. את כל התערובת יוצקים לתוך תבניות (בדומה לייצור של בלוק בטון) עד לייבוש. כאמור, מכיוון ובלוק פומיס מכיל אחוזים גבוהים של אבן הפומיס, זהו בלוק שבו לחומר שממנו הוא מורכב יש אוויר כלוא. לכן בלוק פומיס הוא בלוק בעל יכולות מצוינות של בידוד, הוא קל יחסית לבלוקי הבטון. חשוב מאד לציין כי יש הרבה חברות בארץ שמייצרות בלוק פומיס, אך אני ממליצה לבקש בפירוש בלוק פומיס של חברת "רביד", מכיוון שזוהי חברה שמייצרת בלוקים ברמה גבוהה עם בקרת איכות (אפשר ממש "ליפול" עם יצרנים אחרים של פומיס, ראו הוזהרתם). בהקשר הזה, לחברה הזו ישנו בלוק פומיס המכיל בחורים שלו קלקר (שמבודד אף יותר טוב מאוויר) וזהו בלוק שמתאים לתקנים המחמירים של בניה ירוקה.
בלוקי הפומיס נחשבים יותר יקרים מבלוק שחור, וניתן בהחלט להגיע איתם לרמה מצוינת של בידוד, בכל אזורי החלוקה של הארץ.
לא איטונג לא קונה!-בלוק איטונג:
בלוק איטונג הוא למעשה סוג של "עוגה". כן כן עוגה! הוא מורכב מתערובת של צמנט, סיד וחול, שלהם מוסיפים חומר התפחה (ממש כמו שמרים) ואופים אותו בתנור. חומרי ההתפחה בדומה לשמרים, מתפיחים את התערובת ויוצרים בתוכה בועות אוויר, ולכן הבלוק הזה כולא בתוכו אוויר רב. הפטנט של איטונג הוא פטנט של חברה שבדית, והבלוק הזה מיוצר על ידי חברות רבות בעולם (בארץ יש שתי יצרניות).
לאיטונג יש מגוון גדול מאד של בלוקים, בגדלים ובעוביים שונים, והיום נפוץ לשימוש האיטונג הלבן (משתמשים בצמנט לבן לייצור שלו). היתרונות שלו הם כמובן אחידות הייצור, המשקל הקל, יכולת הבידוד, (ישנם בלוקי איטונג שעומדים בדרישות של בניה ירוקה) וקלות הבניה בבלוקים האלה. אלו בלוקים יחסית רחבים ולחברה יש כל מיני פתרונות שמקילים על הבניה של הקירות ומסייעים לבנאי לבנות קירות ישרים יחסית, עם חגורות מובנות ותעלות מבודדות לחלונות ולפתחים.
בלוקים עם תעלה לקו התחתון של החלונות
לאיטונג למעשה ישנם שלושה חסרונות עיקרים: הראשון הוא המחיר הגבוה, השני הוא שמדובר בבלוק יחסית "פריך" אין לו חוזק ועמידה בלחצים כמו של בלוקי בטון או פומיס (יותר קל לפורר אותו, ממש כמו עוגה).חסרונו השלישי הוא שהשימוש בבלוק איטונג מצריך בבית להשתמש בברגים ובדיבלים מיוחדים לאיטונג (בגלל שהוא כל כך פריך), ממש כמו שיש בגבס. יש הרבה אנשים שלא אוהבים להיות מוגבלים אחר כך בבית לשימוש כזה ו"מפחדים " מהפריכות" שלו.
בלוקים של איטונג
בניית קירות חוץ באיטונג
אז איזה בלוק כדאי לבחור?
בבניה כמו בבניה יש כל מיני גישות ולכל קבלן יכולה להיות העדפה שונה בנוגע לבלוקים (לרוב הקבלן יעדיף להשתמש בבלוקים שהוא רגיל אליהם). אני תמיד ממליצה לא להתפשר ולבנות או באיטונג או בפומיס ולא להתעסק עם בלוק שחור, בבניית קירות חוץ (גם אם אתם נמצאים באזור א').
נקודה חשובה נוספת, שכבר ציינתי במאמר על חלונות היא שלפני בניה חדשה חשוב מאד לערב מראש את איש האלומיניום לפני הרכישה של הבלוקים! במקרה שאתם משלבים תריסים בחלונות שלכם ורוצים שארגז התריס יהיה נסתר ולא יבלוט החוצה מהקירות, עליכם להבין מאיש האלומיניום מה העובי של הבלוק שאתם צריכים להזמין (זה פועל יוצא של גובה החלונות ושל סוגי שלבי התריס והוא יודע לחשב לכם מה יהיה עוביו של ארגז התריס).
שוב אחזור ואדגיש כי גם מבחינת הבידוד והעיבוי כן כדאי לשלם תוספת ולקנות בלוקים יותר מבודדים. אמנם בניגוד לאלמנטים כמו ריצוף בבית שניתן לראות אותם בעיניים ולהרגיש את ההשקעה הכספית, אנחנו לא רואים באיזה בלוקים השתמשו בקירות. אבל בלוקים מבודדים ישתלמו לכם בהוצאות השוטפות של הבית על חימום וקירור, שלא נדבר על היתרון מבחינת איכות הסביבה...
בהצלחה! בונים בית או משפצים ולא יודעים אילו בלוקים לבחור? אתם מוזמנים להשאיר את פרטיכם ואשמח לסייע לכם בתכנון ובבחירה נכונה ומדוייקת של חומרים לבית החדש.
