top of page

סוגי ריצוף לבית

כשזה נוגע לריצוף המבחר אדיר:

אחת השאלות הגדולות בעיצוב ותכנון של בתים היא באיזה סוג של ריצוף כדאי להשתמש?

לתשובה על השאלה הזאת ישנה השלכה ישירה על התכנון, על העיצוב וכמובן על התקציב.

כפי שאני תמיד אומרת כדי להחליט על סוג הריצוף, כדאי להבין לעומק מהן האפשרויות הניצבות בפנינו, איזה סגנון עיצוב יש לבית ומה המשקל הכולל שאנו רוצים לתת לריצוף במראה הסופי והכללי של הבית.

באופן עקרוני ניתן לומר כי ישנו מגוון גדול מאד של חומרים שמשמשים לסוגים השונים של ריצופים. אך בכל מקרה כאשר אתם בוחרים ריצוף עליכם להבין כי קיים הבדל מהותי בין ריצוף שמתאים לפנים הבית לבין ריצוף המתאים לחוץ. כמו כן יכול להיות הבדל בין ריצוף פנים רגיל לריצוף המתאים לחדרי רחצה (נגד החלקה) אם כי יש סוגי ריצופים שיכולים לשמש לריצוף פנים, חדרי רחצה וחוץ (חשוב לברר זאת כאשר בוחרים ריצוף).

אז מה הם סוגי הריצוף השונים?

ריצוף אבן טבעית:

ריצוף אבן טבעית, הוא ריצוף חם, נעים ומזמין. הוא יכול להתאים לשלל סגנונות העיצוב מהמראה הכפרי החמים ועד למראה הנקי יותר והמודרני. ריצוף אבן טבעית מיוצר מסוגים שונים של אבנים, אשר נחצבות ונחתכות לרוב לעובי של 2 ס"מ, ליצירת אריחים בגדלים משתנים. לריצוף אבן טבעית יש מגוון גדול של עיבודים וסיתותים, שכל אחד מהם מוציא מהאבן מראה אחר.

ריצוף אבן טבעית

סוגי עיבודים לאבני ריצוף:

ריצוף מוברש – עיבוד המתבצע על ידי הברשת פני האבן במברשת מתכת. התוצאה היא קבלת פני אבן בחספוס קל שנותן לה מראה חמים וטבעי.

ריצוף מכובס- תהליך שבו "מכבסים" את האבן עם תערובות של חצץ ומתכת בצורה מכאנית על מנת לקבל אבן בעלת שטח פנים מחוספס למדי. עיבוד כזה מתאים בעיקר לריצוף חוץ או לחיפוי קירות חוץ.

ריצוף מלוטש- זהו ריצוף שבסופו של דבר יראה מבריק לחלוטין. את הליטוש מבצעים באמצעים מכאניים וככל שהאבן יותר קשה ופחות גירית ניתן להשיג אחוזי ברק גבוהים יותר.

ריצוף בגימור מט – בתהליך הזה מלטשים את האבן ללא השלב הסופי של הליטוש היוצר את הברק. באופן הזה משיגים אבן עם פני שטח חלקים יחסית שאינם מבריקים.

גימור מט במראה עתיק – גם כאן מבצעים ליטוש ללא הברקה ולאחר מכן מבצעים שבירה או שיוף של שולי האריח, על מנת להקנות להם מראה יותר בלוי ועתיק.

ריצוף בגימור חומצה – בתהליך זה חושפים את פני האבן לחומצה שממיסה אותה בצורה עדינה ומותירה את שטח הפנים שלה מחוספסות בחספוס עדין. עיבוד כזה מוציא את הפן הטבעי של האבן ומתאים לסגנונות הכפריים יותר.

ריצוף בהתזה – ניתן להתיז חול או אפילו כדוריות מתכת על פני האבן ובכך ליצור לה מראה מחוספס למדי (בדומה לחספוס המושג על ידי עיבוד של אבן מכובסת). עיבוד בהתזה גורם לאבן לחשוף את מראה הגידים הטבעי שלה ומתאים יותר לריצוף ולחיפוי חוץ (קשה לתחזק ולנקות אבנים כאלה בריצוף פנים).

ריצוף בשריפה – תהליך שבו שורפים את שטח הפנים החיצוני של האבן ובכך גורמים לקילוף שטח הפנים החיצוני שלה. זהו עיבוד היוצר חספוס, ומקשה את האבן. בדומה לעיבוד המכובס מתאים גם הוא יותר לריצוף וחיפוי חוץ.

אילו סוגי אבן טבעית משמשים לריצוף?

חלילה- החלילה היא ללא ספק האבן האהובה עלי ביותר. החלילה שנחצבת באזור דרום הר חברון היא אבן בעלת גוונים קרמיים צהבהבים, ומכילה עורקים וגידים שיוצרים מרקם מעניין וטבעי לאבן. הצבע והמרקם העדינים של החלילה נותנים חמימות וגוון מעניין לרצפה, מבלי להבליט כל לכלוך עליה. אבן זו יכולה להתאים מאד למראה כפרי ולמראה עתיק (בעיקר בגימור עתיק ובגימור מוברש או בחומצה). מכיוון שמדובר באבן גירית יחסית, חייבים להשתמש בסילר וחשוב להבין שיש לה כמה דרגות של קושי ואיכות (הכי איכותית וקשה נקראת KK, ואסטאני היא בדרגת קשיות יותר נמוכה ובעלת גוון יותר חום וחלילהRD בעלת גוונים חומים בהירים). בשנים האחרונות מאגרי החלילה הולכים ופוחתים, אך יש לה עדין ביקוש (בעיקר לספי מדרגות אבן) ולכן מחירה עלה לאחרונה.

מצפה- אבן הנחצבת מאזור מצפה רמון. למצפה יש טווח גוונים מצהבהב ועד אפרפר והיא נחשבת אבן גירית ורכה יחסית. זוהי אבן בעל מרקם מעט מחורר ויותר רך משל החלילה, אך עדין היא יכולה להתאים למראה הגס, הטבעי והכפרי. בשנים האחרונות מאגרי המצפה דולדלו יחסית וישנה ירידה בהיצע שלה.

בלו סטון- היא למעשה מחצב בזלתי עם רכיב גירי שמקורה בסין, בעלת גווני רקע שחורים, עם גידים ונקודות- עננות אפרפרים עד לבנים. זוהי אבן המתאימה מאד לריצוף בסגנון מודרני וניתן בליטוש שלה להגיע לאחוזי ברק גבוהים. פעמים רבות מעבדים אותה בשריפה, עיבוד היוצר מראה אותנטי מחוספס ועתיק. אבן הבלוסטון לרוב נחצבת בגושים גדולים, לכן ניתן לייצר ממנה אריחים גדולים במיוחד (מעל 80/80 ). כמו כן בשימוש בסילר ניתן להכהות אותה עד לקבלת מראה כמעט שחור לגמרי. הבלוסטון נחשבת אבן חזקה יחסית ולכן היא מתאימה בעיבוד מתאים לריצוף פנים ולריצוף חוץ.

ג'מעין- אבן ג'מעין נחצבת סמוך לכפר ג'מעין (ליד שכם) ומגיעה בגווני אפור, לבן או צהוב. לרוב היא בעלת גידים בצבעי חלודה, אשר יוצרים לה מראה טבעי ופראי. אבן הג'מעין נחשבת לאיכותית ואינה דורשת תחזוקה גבוהה יחסית (נחשבת לאבן קשה יחסית).

קבטיה- אבן קבטיה נחצבת באזור השומרון ובעלת מראה אחיד יחסית בגווני שמנת ופנינה עם מעט עורקים ונקודות חומות. אבן זו מתאימה ליצירת ריצוף הומוגני יחסית, אך היא נחשבת לרכה וסופגת במיוחד ודורשת טיפול בסילר אחת לתקופה.

עצמון- אבן דולומיט קשה וצפופה בעלת צבע חרדלי ירקרק. אבן זו נחצבת בגליל ובשל צפיפותה נחשבת כאבן עמידה וטובה לריצוף. לאבן הזו יש מראה יחסית הומוגני ואחיד.

ביר זית- אבן דולמיטית קשה, הנחצבת באזור ביר זית היא אבן בעלת גוונים אפורים עם טקסטורות של מאובנים (כהים יותר וכהים פחות), אבן זאת נחשבת איכותית וחזקה ואינה סופגת כתמים, אך עדיין ממליצים להשתמש בסילר בריצוף ביר זית (ניתן להכהות אותה בשימוש בסילר כהה). בשל גווניה האפורים, אבן זו מתאימה יחסית לסגנון המודרני.

בזלת- אבן בזלת, הנפוצה בעיקר בארץ ברמת הגולן היא למעשה אבן שנוצרה כתוצאה מהתקררות לבה. הבזלת מאופיינת בצבעה השחור עד שחור ירקרק אשר נגזר מהמינרלים שהלבה הכילה בתוכה במהלך ההתקררות שלה. בנוסף, בתהליך ההיווצרות של הבזלת, נכלאים בתוכה גזים שמשווים לאבן מראה פראי ומחוספס. המראה הזה משמש ליצירת ריצוף בעל אמירה עיצובית בולטת וחזקה מאד. אבן הבזלת נחשבת חזקה מאד ואינה דורשת עיבוד מיוחד או אפייה (שמחזקת אבנים אחרות). ברוב המקרים בשל חוזקה והדומיננטיות שלה היא משמשת לחיפוי ולריצוף חוץ, אך ניתן גם ליישם אותה על ריצוף פנים.

דארמה- זהו למעשה שיש, שנחצב באירן. הדארמה בעלת חוזק בינוני הנוחה לליטוש ומקבלת מראה שיש יחסית חלק. לדארמה יש גוונים הנעים בין צבע קרמי לאפור, ויש לה דרגות משתנות של טקסטורות (אבנים יותר או פחות הומוגניות בטקסטורה שלהן).

טרוורטין- אבן בעלת גוונים צהבהבים חומים, שלרוב נחצבת בירדן. הטרוורטין היא למעשה סלע משקע גירי הנוצר בתנאי לחות. הטרוורטין בעלת טקסטורות מחוררות וגוונים דומיננטיים ובלתי הומוגניים. הטרוורטין יוצרת ריצוף בעל אמירה עיצובית דומיננטית ומחייבת שימוש בסילר, מכיוון שהיא אבן שעלולה לספוג כתמים, למרות שהיא נחשבת חזקה יחסית.

סלייב- אבן הנחצבת מאזור גילה- בית לחם, היא אבן בעלת גוונים אדמדמים, צהבהבים וורדרדים וטקסטורות שנותנות לה מראה טבעי ופראי. הסלייב נחשבת לאבן חזקה שאינה סופגת ולכן מתאימה מאד לריצוף. ריצוף בסלייב הוא ריצוף בעל מראה דומיננטי, ייחודי ובלתי הומוגני.

צפחה- צפחה היא אבן שנחצבת ועוברת ניפוץ כחלק מעיבודה ומגיעה בשלל גוונים. הצפחה היא סלע קשה הנוצר עמוק באדמה, בתנאי טמ"פ גבוהים ולחץ ויוצר גבישים הבנויים זה מעל זה במראה שכבתי. לצפחה יש מידת קושי בינונית ובשל מרקמה השכבתי המחוספס היא משמשת פעמים רבות בריצוף חוץ.

אוניקס- אבן טבעית הנוצרת לרוב בשכבות של משקעים באזורי מים קרים בעומק האדמה. האוניקס היא אבן המגיעה בצבעים וגוונים שונים ומה שמייחד אותה היא השקיפות שלה. ריצוף של אוניקס נחשב מאד ייחודי ויוקרתי (גם יקר). בגלל תכונת השקיפות שלה ניתן לשלב תאורה מתחת לריצוף באוניקס ובכך להדגיש את יופייה של האבן. חשוב להדגיש שזוהי אבן יחסית עדינה ושבירה ולכן היא דורשת טיפול ושמירה קפדניים.

אבן קרמה מרפיל- אבן שנחצבת בספרד ובעלת גווני קרם. מדובר באבן חזקה ביותר ויש לה סוגים שונים בעלי מראה גידי יותר וכאלה בעלי מראה ענני ויותר הומוגני. בשוק ישנן אבנים גם ממקורות אחרים שדומות לקרמה, אך האבן הספרדית נחשבת לאיכותית ביותר.

מה חשוב לדעת לפני שמרצפים באבן טבעית?

חשוב מאד לדעת כי כאשר מרצפים אבן טבעית חשוב לבצע לה איטום בחומר איטום מיוחד הנקרא סילר. רוב האבנים הנחצבות בארץ, הן אבנים גיריות למדי שסופגות נוזלים וכתמים. ללא סילר האבן סופגת ועלולה לשנות את צבעיה ומרקמה. בנוסף ללא סילר האבן יכולה לאבד את המינרלים הטבעיים שלה במגע עם מים, דבר שמקטין את החוזק שלה. ברוב המקרים מספיק לבצע עבודת סילר טובה כל מספר שנים (יש סילרים שיכולים לבצע אפילו פעם אחת, בתנאי שמנקים את הרצפה בחומרי ניקוי עדינים שמתאימים לריצוף אבן, ללא אקונומיקה שפוגעת בסילר). חשוב לקחת בחשבון כי אם החלטתם על ריצוף אבן, יכולה להיות תוספת משמעותית של מחיר לסילר (אפילו עד 100 ₪ למ"ר). בריצוף אבן בגימור מבריק, בנוסף לסילר מבצעים פוליש, שגם לו ישנה תוספת מחיר.

ליטוש רצפת אבן

לכל אבן טבעית יש את התכונות המייחדות אותה:

למרות שרבים מפחדים מריצוף אבן, עדינותו ומכך שתספוג כתמים, סילר טוב ותחזוקה נכונה של הריצוף יכולים למנוע את רוב התופעות של ספיגה או התפוררות. בכל מקרה יש אבנים יותר חזקות ופחות גיריות מאחרות. למשל אבן ביר זית היא אבן פחות גירית ממצפה, שמקבלת פעמים רבות מראה מחורר (תלוי גם באיכות האבנים). לכל בחירה של אבן חשוב לבדוק מהן תכונותיה ולהחליט עם עצמכם האם התכונות הללו מתאימות לכם. אם לא תנסו למצוא אבן אחרת שיותר תתאים לדרישות שלכם. למשל אם חשוב לכם גימור מבריק וחלק, נסו למצוא אבנים פחות גיריות ויותר קשות, וכך הפוליש יהיה יעיל יותר ויישאר לאורך זמן רב יותר.

יתרונות הריצוף באבן טבעית:

מבחינה עיצובית, ריצוף באבן טבעית נותן לבית מראה יותר טבעי וחמים ופחות הומוגני ותעשייתי מריצופים אחרים. לכל סוג של אבן יש את האופי הייחודי שלה והיא למעשה "מכניסה" קצת מהטבע הביתה ובכך גורמת להרגשה של חיבור לסביבה ומחזקת את החיבור בין הפנים לחוץ בבית.

חשוב לדעת כי במקרה של אבן טבעית אם ישנה שבירה של אחד האריחים ניתן די בקלות להדביק לשייף וללטש את האריח, בניגוד לאריחי קרמיקה או גרניט פורצלן, שיש להחליפם במקרה של שבירה.

לעיתים קרובות מחירי ריצוף של אבן טבעית יהיו גבוהים יותר מריצוף קרמיקה או גרניט פורצלן (אם כי יש אריחי גרניט פורצלן שיכולים להיות יותר יקרים מאבן). בארץ, מחירי האבנים הנחצבות יכולים להשתנות מאד, כתוצאה מההיצע של הגושים שנמצאו ונחצבו. לדוגמא ניתן להגיע לחנות ולראות ריצוף של אבן מסוימת בגימור מסוים שנמצא במלאי במחיר מסוים, שיכול להאמיר אם רוצים את אותה האבן בגימור אחר שאינו במלאי (יכול להיות תוספת של עשרות שקלים למ"ר). חשוב להבין שגם ל"גיל" המחצבה ישנה חשיבות בבחירת האבנים. ככל שהמחצבה יותר ותיקה, החציבה מתבצעת בעומק רב יותר והאבנים הן יותר דחוסות ויותר איכותיות (בעיקר זה חשוב בארץ, שרוב האבנים הנחצבות הן גיריות).

אני ממליצה ללכת ולראות איזו אבן אתם אוהבים וכיצד היא נראית בסוגים השונים של העיבודים. אחרי שתחליטו מה האבן האהובה עליכם ובאיזה גימור/עיבוד, כדאי לעשות סקר שוק רציני ולהשוות מחירים של חנויות. מספיק שאצל ספק או חנות מסוימת יהיה במלאי את הריצוף שרציתם, לא תצטרכו לעשות הזמנה מיוחדת אצל ספק אחר ותוכלו לחסוך במחיר.

ריצוף שיש:

שיש מוגדר כסלע שעבר התמרה כתוצאה מתהליך של התגבשות ודחיסה בחום במעמקי האדמה, לרוב מעורבים בו אחד מהמינרלים דולומיט, קלציט או סרפנטין. תהליכים אלו מייצרים סלע קשה ואטום יחסית. חשוב לדעת כי ישנו בלבול רב בארץ בנוגע למושג שיש. האבנים הטבעיות שנחצבות בארץ אינן שיש והן נוצרות בתהליך של דחיסה בלבד. לרוב שיש אמיתי נחצב במדינות כמו איטליה, בלגיה, שוויץ, אירלנד, אמריקה והודו. ריצוף השיש נחשב ליקר ויוקרתי יחסית והוא מתאים מאד לליטוש וליצירת רצפה מבריקה. אם כי חשוב לדעת כי בחירה בריצוף שיש אמיתי משמעה ליטוש ותחזוקה כל מספר שנים. ריצוף בשיש מתאים מאד למי שרוצה ריצוף שנראה שלם ואחיד כמקשה אחת (מושג באמצעות ליטוש מתאים). ברוב המקרים ניתן לומר כי ריצוף שיש מתאים לסגנונות העיצוב המודרניים הנקיים והקלאסיים היוקרתיים יותר.

ריצוף גרניט:

הגרניט הוא סלע קשה הנוצר בעומק ובלחץ גדולים מתחת לקרום כדור הארץ, באזורי יבשה. הגרניט מאופיין במראה דומיננטי מאד של גבישים (שנוצרים כתוצאה מהתגבשות איטית מאד של מינרלים הכלואים במגמה המותכת המתקררת לאיטה בתהליך). הגרניט הוא סלע קשה ועמיד ומתאפיין בגוונים עזים אדמדמים, וורודים ואפורים. מדובר בסלע מאד עמיד וחזק אבל גם מאד דומיננטי. חשוב להבין כי ריצוף של גרניט נותן דגש חזק מאד על הרצפה ולבחירה הזאת יש השלכות מבחינה עיצובית.

ריצוף אריחי טרצו:

אריחי טרצו הם למעשה אריחים שמורכבים מתערובת של מלט וחלקיקים קטנים של סלע או שיש טבעי. אריחים אלו שהיו נפוצים יותר בריצוף בבתים הישנים יותר (כל ה"בלטות" עם הנקודות) הם אריחים עמידים ביותר ומאד פרקטיים לריצוף. מדובר על אחת משיטות הריצוף העתיקות ביותר. כיום אריחי הטרצו זוכים לעדנה מחודשת וישנן חברות רבות שמייצרות ליינים חדשים ויפים של אריחי טרצו עם חומרי מלט או בטון בהיר ועם חומרים טבעיים שונים (כמו אגרגטים של שיש, בזלת). אריחי טרצו בעלי אגרגטים קטנטנים במיוחד נקראים ריצוף סומסום. את אריחי הטרצו ניתן לקבל במגוון סוגים וצבעים ופעמים רבות מכניסים פיגמנט למלט עצמו שנותן צבע לרקע של הבלטה. בין יתרונותיהם של אריחי טרצו יש את נושא העמידות – מדובר בריצוף עמיד מאד, קל ונוח לתחזוקה. בנוסף אריחי הטרצו יוצרים מראה לא הומוגני ו"מקושקש" ברצפה. מראה זה עוזר להסוות לכלוך וכתמים על הרצפה (כך שהיא כמעט ולא נראית מלוכלכת).

ריצוף סומסום

ריצוף טרקוטה:

הריצוף החום אדמדם המפורסם הוא למעשה ריצוף שעשוי מחמר טבעי ששומר על צבעו לאחר שריפתו. מדובר בריצוף יחסית יוקרתי וטבעי, שמתאים מאד לריצוף חוץ, בשל החספוס הטבעי של החמר. כמו כן בגלל הצבע החום אדמדם שלו רבים אוהבים לרצף איתו בחוץ, בגינות ואפילו בבריכות. ברוב המקרים ריצוף טרקוטה מתאים לסגנון הכפרי טוסקני (בעיקר בריצוף פנים) והוא ריצוף חמים אך גם דומיננטי מאד, שיוצר בית באווירה מאד מיוחדת. אריחי טרקוטה מיוצרים במכונה אך ניתן גם להשיג אריחי טרקוטה שמיוצרים ידנית.

ריצוף טרקוטה בסגנון טוסקנה

ריצוף קלינקר:

ריצוף זה מיוצר מחמר טרקוטה שמגיע עם זיגוג, באופן הזה ניתן לקבל אריחי טרקוטה קצת יותר עמידים או אפילו אריחי טרקוטה בעלי צבעים אחרים מהחום-אדמדם.

ריצוף קרמיקה:

קרמיקה היא למעשה אריחים של חמר (פורצלני) שמצופים בחלק החיצוני העליון שלהם בגלזורה. כמו בכלי קרמיקה שלהם עושים גלזורה בצבעים שונים. הגלזורה עוזרת לאטום את האריח ומקנה לו את צבעו ואת הברק שלו. כיום ניתן למצוא קרמיקות במגוון אדיר של דוגמאות וצבעים, מקרמיקות מצוירות ועד לקרמיקות בגוון אחיד. כמו כן יש קרמיקות בדרגות שונות של ברק (ממבריק עד מט). הקרמיקה נחשבת יחסית זולה ועמידה, אם כי היא רגישה יחסית לשחיקה של שכבת הגלזורה שלה תחת מדרך מאסיבי. הקרמיקה נפוצה בעיקר לשימוש בחדרי רחצה ומסייעת לאטום את הרצפה והקירות שהיא מחפה בצורה טובה למדי ממים והיא קלה יחסית לניקוי.

ריצוף קרמיקה מצוירת

ריצוף פסיפס:

במרבית המקרים אריחי פסיפס מיוצרים מחלקיקי קרמיקה קטנים וישם להם את כל התכונות של קרמיקה. ריצוף פסיפס משמש לרוב ליצירת "שטיחונים" דקורטיביים ברצפה. חשוב מאד לשים לב שאם ממקמים שטיחון דקורטיבי בריצוף שלכם יש לשים לב למיקום של הפסיפס ביחס לשאר הבלטות (שלא תהיה חוסר התאמה ושהוא יהיה מיושר לחיבורים שבין האריחים בצורה סימטרית).

ריצוף פסיפס מקרמיקה

ריצוף גרניט פורצלן:

ריצוף גרניט פורצלן הוא למעשה פיתוח של ריצוף קרמיקה שבה הגלזורה מעורבת בכל האריח ולא רק בחלק החיצוני שלו. טכניקה זו יוצרת אריח עמיד בהרבה לשחיקה מהקרמיקה הרגילה. כיום אריחי גרניט פורצלן הם האריחים הפופולריים והנפוצים ביותר לשימוש. אלו אריחים קלים לתחזוקה ולשימוש ומגיעים באינסוף צבעים, טקסטורות, ובדרגות ברק או חספוס שונות. ניתן למצוא אריחי גרניט פורצלן דמויי אבן או אריחי גרניט פורצלן יותר הומוגניים וחלקים בצבעיהם. בגדול המלצתי היא שאם אתם בוחרים לרצף בגרניט פורצלן, לא כדאי לבחור בצבע הומוגני ואחיד לריצוף. צבע אחיד מאד מדגיש לכלוך ואבק על הרצפה והריצוף תמיד נראה מלוכלך במיוחד. כן הייתי ממליצה לבחור אריחי גרניט פורצלן עם דוגמא שמאפשרת תחזוקה סבירה ושפויה של הרצפה.

ריצוף אריחי בטון:

אריחי בטון הם אריחים שמיוצרים ביציקה של בטון לתוך תבניות. כיום נפוצים לשימוש אריחי בטון מצוירים (ישנן תבניות היוצרות את הציור ולתוכן יוצקים בטון עם פיגמנטים שונים) ואריחי בטון עם תבליטים. אריחי הבטון נחשבים יותר יקרים מקרמיקה והם משמשים לרוב לריצוף בחדרי רחצה או במטבחים (בעיקר בסגנון הכפרי והוינטאג'). חשוב להבין שבטון אינו חומר אטום למים והוא סופג וסופח מים לכן בריצוף באריחי בטון יש ליישם סילר מיוחד לאריחים, על מנת לשמור על אטימותם. במרבית המקרים אריחי בטון מצוירים נראים טוב יותר מאריחי קרמיקה מצוירים, מכיוון שיש להם פיגמנטים יותר חזקים והם גם עמידים יותר בפני שחיקה מאריחי הקרמיקה.

אריחי בטון

ריצוף בטון מוחלק:

ריצוף בטון מוחלק נוצר על ידי יציקת בטון במשטח הריצוף, החלקתו, צביעתו (באמצעות אבקת צבע לקבלת הגוון הרצוי) וציפויו בסילר, צבע אפוקסי או בפוליאריתן. לרוב בטון שיוצקים אותו במשטחים גדולים נוטה לקבל סדקים ולכן יש ליצור לו חריצים או תפרי התפשטות, לפני שהוא עובר מיצוק. לבטון המוחלק ניתן להוסיף פיגמנטים ולעבד אותו בצורות שונות (כמו צריבה בחומצה) שנותנות לו מראה יותר מחוספס, ישנן גם שיטות חדשות כיום לליטוש בטון מוחלק ואפילו ליציקת בטון מוחלק מעל לריצוף קיים. לאחרונה פותח בטון מוחלק בצבעים יותר בהירים, שבו נעשה שימוש בצמנט לבן היוצר ריצוף יותר בהיר מהבטון האפור הרגיל.

כמו כן קיים ריצוף בטונייט – ריצוף בטון מוחלק בהטבעה של דוגמאות שונות על גבי הבטון. בבטונייט ניתן לחקות טקסטורות שונות (כמו של אבנים טבעיות, או אפילו של מרצפות ממש) ומדובר על טכניקה שמתאימה לריצוף חוץ. ריצוף בבטון מוחלק היא טכניקה יחסית יקרה וחסרונה הגדול הוא חוסר היכולת לפרק את הריצוף במקרה של פיצוץ בצנרת (כמו שניתן לעשות בריצופים אחרים, כאן הפירוק יכול להיות בעייתי והתיקון אינו נראה כל כך טוב לאחר מכן). ניתן כן למקם טרם היציקה צנרת שלתוכה משחילים את כל הצנרות, ואז קל יותר לתקן את התקלות מבלי לפגוע בריצוף הבטון המוחלק. חשב להבין כי בבטון מוחלק אין יכולת לתקן כמעט את הסדקים הנוצרים, דבר שיכול לפגום ביופיו ובאחידותו של המשטח. בטון מוחלק מתאים לריצוף בבתים בעלי סגנון מודרני, אם כי שילוב של רצפת בטון מוחלק עם אלמנטים של עץ יכול לתת דגש יותר סקנדינבי וחמים לריצוף זה.

מיקרוטופינג:

מיקרוטופינג הוא למעשה יישום של בטון מוחלק על גבי רצפה קיימת. במיקרוטופינג מבצעים תהליך של הוספת שכבת בטון בעובי מילימטרי, בטכנולוגיה חדשנית (מכשור הליקופטר מתקדם). יתרונו הגדול של המיקרוטופינג שניתן לקבל רצפה בטקסטורות ובצבעים שונים, על גבי רצפה קיימת, מבלי להחליף את הריצוף.

ריצוף פרקט :

ריצוף פרקט הוא ריצוף פופולרי ואהוב מאד, זהו ריצוף שמקנה לרצפה מראה ומגע נעימים וחמימים. ניתן להשיג מגוון רחב מאד של גוונים לפרקט, שמתאימים לסגנונות שונים של עיצוב. כמו כן ישנו מבחר גדול למדי של רוחב קורות הפרקט (מפרקט בעל מראה דקיק עד לפרקט רחב יותר). בנוסף לפרקט עצמו יש עוביים משתנים, הכל תלוי באיזה פרקט בחרתם. חשוב מאד להבין שפרקט מרצפים ע"ג משטח חלק (לרוב רצפה קיימת), מכיוון שהוא חייב להיות מיושר ומפולס. לרוב בבניה חדשה או בשיפוץ מרצפים את הרצפה בריצוף פשוט וזול (אפילו ריצוף סוג ב' או ריצוף מעודפים) ועליו מתקינים את הפרקט. חשוב להבין כי כדאי מאד לבחור את הפרקט בטרם החלו לרצף את הריצוף שמתחתיו, על מנת לוודא כי גובה הריצוף בפרקט יגיע לקו האפס אפס של הבית (למשל אם הפרקט הוא בעובי 10 מ"מ, אז הרצף יודע כי עליו לרצף את הרצפה התחתונה בגובה -0.01). באופן הזה לא תצטרכו לקצץ דלתות ולא תקבלו ריצוף שאינו בקו אחיד עם כל הריצוף בבית.

סוגי פרקטים:

כאשר בוחרים ריצוף של פרקט חשוב להבין כי יש שלוש משפחות עיקריות של פרקט והן פרקט מעץ גושני, פרקט עץ שכבתי ופרקט למינציה.

פרקט עץ גושני- זהו הפרקט היקר ביותר, הוא עשוי מקורות עץ מלא שמחוברות ביניהן ליצירת רצפת העץ (לרוב בשיטת זכר נקבה). הפרקט הגושני רגיש לנוזלים וגדלו משתנה וזז (בעץ יש אנזימים חיים שמשנים אותו כל הזמן). כמו כן פרקט מעץ גושני זקוק לתחזוקה באופן שוטף (שיוף וצביעה בלכה או מריחת שמנים שמגנים עליו). כמו כל עץ טבעי גם פרקט גושני עובר שיזוף טבעי וצבעו משתנה (עלול להיות בעייתי במקרה שמחליפים חלק מהקורות, אז צריך לשייף ולצבוע את כל הרצפה). לרוב מכינים פרקט מעץ גושני מעצים אצילים שלוקח שנים רבות (חלקם קרוב למאה שנה) לגדלם כמו אלון, דובדבן ובוק. מדובר על ריצוף יקר שאינו ממש מתחשב בסביבה, בלשון המעטה...

פרקט עץ שכבתי – פרקט שבנוי משלוש (או יותר) שכבות של עץ. השכבת החיצונית (שכבת המדרך) עשויה לרוב מעץ קשה כמו אלון/אגוז/ מייפל או מהגוני וזוהי השכבה שמקנה לפרקט את המראה הטבעי של העץ. השכבה השנייה עשויה מעץ לבן, לרוב אורן והשלישית עשויה לרוב מאורן או לבנה. השכבות מחוברות זו לזו כשכיוון הסיבים הפוך בין כל שכבה על מנת לחזק את הפרקט ולמנוע ממנו לשנות את גודלו (כמו שקורה בפרקט הגושני). כמו כן בניגוד לפרקט גושני, פרקט תלת שכבתי קל יותר להתקנה. בנוסף שכבות הבסיס של פרקט השכבות עשויות מעצים שמהיר יותר לגדלם (15 שנה עד לקבלת עץ בוגר) ובכך מתבצעת פחות כריתה של עצים אציליים. גם בפרקט שכבתי מבצעים גימור של שיוף וצביעה בלכה או מריחת שמן שמגן על הרצפה.

היתרונות בפרקטים מעץ (גושני או שכבתי) הם היכולת לשייף אותם במקרה של שריטות ובמקרים שבהם רוצים לחדש את הפרקט.

צביעת פרקט עץ

פרקט למינציה- זהו פרקט העשוי מלוחות דחוסים של סיבי עץ (HDF-High Density Fiber) ומעליהם ישנו הדפס וטקסטורה שמדמה את מראה העץ הרצוי הטקסטורה מצופה בשכבת למינציה (ניילון). כאשר בוחרים פרקט למינציה חשוב לשים לב לרמת השחיקה שלו (הרמה המינימלית המומלצת היא AC4). לפרקט למינציה לרוב יש עמידות גבוהה, הוא מחקה היטב את מראה העץ והוא זול יותר מפרקט עץ.

פרקט למינציה בגוונים שונים

פרקט פולימרי – זהו פרקט העשוי מפולימר אשר בנוי בצבעים ובטקסטורות של עץ. הפרקט הפולימרי הוא מוצר חדש יחסית ולכן יותר יקר מפרקט למינציה, אך היתרון הגדול שלו הוא שהוא עמיד לשריטות ולמים וניתן לרצף איתו אפילו בחדרים רטובים.

פאנלים של פרקט- בכל מקרה לא משנה באיזה פרקט אתם בוחרים, אני מאד ממליצה להתאים לפרקט פאנל בצבע בהיר (לבן או שמנת) שקרוב לצבע הקיר ולא בצבע של הפרקט עצמו. פאנל בהיר נותן תחושה שהחלל פחות "מוגדר" ו"סגור" ומשתלב בצורה נהדרת עם הפרקט. ישנם פאנלים רגילים, גבוהים במיוחד, פאנל מקור ציפור (עם עיטור בחלקו העליון)- שאלו מתאימים לסגנונות עיצוב שונים. בכל מקרה, אני ממליצה כן לשדרג בבחירה את הפאנל ולבחור פאנל פולימרי שעמיד יותר למים מהפאנל הרגיל המוצע.

כמה נקודות חשובות לסיכום :

החליטו על סוג הריצוף מראש – כפי שבוודאי הבנתם ישנם עשרות ואולי מאות סוגים שונים של ריצוף, ובתוך כל סוג ישנו מבחר אדיר של צבעים וטקסטורות. על מנת שלא תתבלבלו מהשפע הקיים ותצאו אובדי עצות מחנויות הריצוף, אני ממליצה לבצע עבודת הכנה מקדימה. כדאי מאד להיעזר באדריכל או במעצב שלכם בשלב בחירת הריצוף, בעיקר בהכוונה של איזה סוג ריצוף לבחור לכל אזור בבית. באופן הזה תגיעו מוכנים לחנות ולא תתבלבלו מהשפע הקיים. הגדירו מראש מהם הצרכים והרצונות שלכם מכל חלל ונסו להבין מהו הריצוף המתאים ביותר לכל חלל (למשל בחדרים אם נרצה לתת תחושה של חמימות נרצף בפרקט).

גודל האריחים משפיע על החלל: בחללים קטנים במיוחד הייתי ממליצה לבחור אריחים גדולים, מכיוון שהם יוצרים אשליה של גודל. לעומת זאת אריחים קטנים מאד מחלקים את החלל ליותר חלקים ומקנים לו מראה קטן וצפוף יותר.

עובי וצבע הפוגות - הפוגות הן הרווחים שבין האריחים, ככל שהן יהיו יותר בולטות (כלומר עבות וכהות), הן יוצרות מראה של רצפה יותר "מחולקת" ועלולות להקטין את החלל. לעומת זאת הקטנת המרווח שבין האריחים ומילוי ברובה בהירה יחסית או קרובה בצבעה לצבע האריחים תיצור מראה יותר אחיד ותתרום לתחושה של חלל גדול יותר.

עשו מחקר מעמיק על הריצוף שאתם אוהבים- היום בעידן האינטרנט ניתן לראות תמונות של כמעט כל ריצוף שקיים ולבדוק האם הוא מתאים לכם, מה הוא משדר? איזו תחושה נוצרת בחלל עם הריצוף? כאשר מגיעים לחנות ורואים מספר קטן של אריחים קשה מאד לדמיין כיצד תראה כל הרצפה ולכן להסתכל על תמונות יכול לתת לכם מושג מצוין על התוצאה הסופית. פעמים רבות בבתים בעלי גינות כדאי לרצף את ריצוף החוץ באותו הריצוף של פנים הבית על מנת ל"הכניס" את הגינה פנימה וליצור אשליה שהבית עצמו יותר גדול.

ודאו כי תכניות הריצוף מפורטות – בבניה כמו בבניה ככל שהתכניות יהיו מפורטות יותר ותקפידו יותר על הביצוע שלהן, כך התוצאה תהיה טובה יותר. מתכנן טוב יודע לתכנן פריסה של הריצוף בצורה שלא ייווצרו שאריות (חלקי אריחים) במקומות הנראים לעין (את השאריות מקובל למקם באזורים פחות מרכזיים ובאזורים שנמצאים מתחת לרהיטים). חשוב כי תקפידו על כך שבשילוב של פאנלים עם הריצוף, הפוגות (אותם מרווחים בין האריחים) יעלו במקביל מהרצפה לפאנלים. אם החיבור בין הפאנלים לא יהיה המשכי לפוגות מהרצפה, זה נראה פחות טוב ונקי. בנוסף אני מאד ממליצה לבקש שיעשו לכם פאנלים במישור הטיח של הקיר ובכך למנוע את המצב שבו מצטבר אבק על הפאנלים. במקומות בהם הריצוף הוא יותר מסובך, כמו במפגש בין ריצופים או מדרגות, חשוב להגדיר לרצף כיצד לרצף באופן המדויק ביותר. אני ממליצה לכל מי שבונה ומשפץ לשאול את הקבלן מתי מתבצעת עבודת הריצוף ופשוט להיות נוכחים במהלך העבודה ולוודא שהרצף מרצף לפי הרצון והתכניות שלכם. כך תוכלו למנוע מצב שבו ריצפו בצורה שונה ממה שרציתם (במיוחד אם התכניות אינן מפורטות לרוב הרצף לא יחכה שתגיעו להחליט אלא פשוט ימשיך לרצף כראות עיניו).

עשו סקר שוק – שוק הריצוף בארץ הוא שוק מאד תחרותי, לצד המגוון הגדול ישנן חנויות רבות שמביאות סחורות די דומות. ההמלצה שלי היא ללכת ולקבל הצעות מחיר לפחות בשלושה מקומות שונים לפני שסוגרים ומזמינים את הריצוף. פעמים רבות לומדים המון מכל חנות ורואים דברים נוספים שיכולים להתאים לכם יותר מריצוף שהתלהבתם ממנו קודם לכן. חשוב מאד להזמין 10%-15% יותר מכמות הריצוף המחושבת, מכיוון שבתהליך הריצוף וחיתוך האריחים ישנו פחת. באופן הזה לא תמצאו את עצמכם מחפשים אריחים זהים לאריחים שקניתם ובדיוק נגמרו לכם במהלך הבניה.

בונים/ משפצים ומתקשים לקבל החלטות בנוגע לריצוף ולעוד נושאים הקשורים בתהליך הבניה?

אם אתם רוצים לעבור את התהליך בצורה מתוכננת, יעילה ומקצועית ולחסוך זמן, כאב ראש וכסף,

בהצלחה!

כתבות נוספות

אהבתם את הכתבה? שתפו בפייסבוק

אהבתם את הכתבה? שתפו בפייסבוק

bottom of page